נזקי שיטפונות בישראל וההיערכות הנדרשת במרחב הכפרי

בנובמבר 2025, תתקיים בברזיל ה-  COP3 ועידת האקלים של האו"ם שמטרתה תיאום בינלאומי משופר להתמודדות עם שינויי האקלים והשפעותיהם. על פי מחקר שבוצע על ידי הברית הברזילאית לאוריינות אוקיינוסים בתמיכת ממשלת ברזיל ואונסק"ו קיימת דחיפות למיתון השפעות שינויי האקלים, במקביל לצורך לחזק את חוסנן של המערכות הטבעיות והאנושיות להתמודדות עם ההשפעות*.

מגמות בשינויי אקלים ושיטפונות בעולם

בעשורים האחרונים, מתמודד העולם עם עלייה משמעותית בנזקי שיטפונות כתוצאה משינויי האקלים. הנתונים מלמדים כי בין השנים 1971-2019 חלה עלייה דרמטית בהיקף השיטפונות בעולם, וכי מספר הנפגעים משיטפונות עד שנת 2030 יעלה על 130 מיליון. במקביל, גם הנזקים הכלכליים כתוצאה משיטפונות ברחבי העולם נמצאת בעלייה דרמטית והיא מתחדדת משנות ה-90. הלכה למעשה, בעידן שינוי האקלים, בכל שנה נרשם אירוע חריג במרחב מסוים. אירועים אלה מאופיינים במשקעים בעוצמות גבוהות בפרקי זמן קצרים, מה שמוביל להצפות מהירות (flash floods)  המהוות סכנה מיידית לחיי אדם ולרכוש.

• ביוון (ספטמבר 2023): 750 מ"מ גשם ב-24 שעות, שהובילו ל-17 הרוגים ולנזקים בשווי 2.25 מיליארד יורו.
• בוולנסיה, ספרד (אוקטובר 2024): 491 מ"מ גשם ב-4 שעות, שגרמו ל-230 הרוגים ולנזקים בשווי 3.5 מיליארד יורו.

מתוך דו"ח מבקר המדינה בנושא ההגנה מפני נזקי שיטפונות, 2021.

מצב השיטפונות בישראל וגם- האם אנחנו מוכנים?

ישראל אינה חריגה. גם היא מושפעת מהתגברות בעוצמת אירועי הגשם. השוואה בין התקופות 1964-1993 ל-1994-2024 מלמדת על שינוי משמעותי בשיעור עוצמת הגשם הנדירה שפוקדת אותנו לעתים תכופות יותר, והמגמה צפויה להמשיך ולהקצין במהלך המאה ה-21. מקרי הקיצון האחרונים ממחישים את חומרת המצב. בחורף האחרון, נובמבר 2024, ירדו במעגן מיכאל 196 מ"מ גשם ב-4 שעות. כצפוי, נגרמו נזקים נרחבים לרכוש. בחורף 2020 קיפחו את חייהם בשיטפונות 7 בני אדם. בהיבט הכלכלי מלמדים הנתונים כי בישראל, סך הפיצויים ששילמו חברות הביטוח למבוטחיהן בגין נזקי שיטפונות בין השנים 2010-2020 הסתכם בכ-2.5 מיליארד ₪. שנת 2013 הייתה השנה בה שולמו הפיצויים הגבוהים ביותר, בהיקף של 719 מיליון ₪, ואחריה שנת 2015 עם 557 מיליון ₪ (דוח ביקורת המדינה , ההגנה מפני נזקי שיטפונות, 2021). במגזר החקלאי, שנת 2024 הייתה שנת שיא בהיקף נזקי הטבע לחקלאות בתקופה של 9 שנים. בחורף 2024 בלבד נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון ₪, בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד ומגשמים עזים שגרמו להצפות.

אתגרי המרחב הכפרי

המרחב הכפרי בישראל מתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים בכל הקשור לניהול סיכוני שיטפונות:

1. אתגר הביטוח. העלייה בהיקף הנזקים באה לידי ביטוי בעלייה בפרמיות ובקשיים בהשגת כיסוי ביטוחי מתאים, ומגמה זו צפויה להחמיר.
   בארה"ב, למשל, כבר זוהה ע"י הסנאט ב-2024 כשל ביטוחי בשל שינויי אקלים. הכשל הוביל לאי-כיסוי ביטוחי לנכסים פרטיים, בפרט באזורים הפגיעים במיוחד לשינויי אקלים. גם בישראל, העלייה בתדירות אירועי הקיצון מובילה לגידול בעלויות הביטוח שעלול להביא למצב דומה. כבר כיום, למספר רשויות ניקוז ונחלים אין כיסוי ביטוחי בשל העלייה בסיכונים, וועדה בין משרדית מחפשת מזה מספר שנים פתרון לסוגיה. לנזקים הישירים המבוטחים יש להוסיף נזקים עקיפים משמעותיים עליהם אין פיצוי כגון הפסד ימי עבודה, נזקים בריאותיים, השתתפות עצמית וכו. מידע זה מדגיש את הצורך הדחוף בפתרונות מערכתיים לנזקי השיטפונות במרחב הכפרי- הן ברמת התשתיות, הן ברמת המדיניות והן ברמת הביטוח.
2. אתגר תפיסת המרחב. כפי שנראה במקרי הבוחן, פתרון בעיית הצפות באחיעזר דרש פתרון נוסף בכפר חב"ד בעקבות שינויים בפשט ההצפה, ולפיכך, ראיה מקומית במקום ראייה אגנית עלולה להוביל לפתרונות נקודתיים וזמניים ולהחמרת הבעיה במקומות אחרים.
3. אתגר התשתיות. תשתיות הניקוז הקיימות תוכננו לעוצמות גשם ולתדירויות נמוכות מאלו שאנו חווים כיום, ובוודאי מאלו הצפויות בעתיד, ולפיכך פערי התשתיות הקיימות כנגד עוצמות הגשם החזויות – גם על רקע הפיתוח המתוכן – הוא האתגר המרכזי.
4. אתגר השטחים הבנויים. הרחבת היישובים והגדלת השטחים הבנויים והתכסית באזורים הכפריים מגדילה את כמות הנגר העילי ומקטינה את יכולת הקרקע לספוג מים, מה שמגביר את סכנת ההצפות.
5. אתגר פריסת השטח הבנוי. בנייה בתוך רצועות נחלים ובאזורים המוגדרים כפשטי הצפה – כפי שקיים ומתוכנן – מגדילה את הסיכון לנזקים.

מצב השיטפונות בישראל וגם- האם אנחנו מוכנים?

מקרה בוחן 1: נחל סומך

מתקן ויסות סומך הוקם בשנת 2015 על מנת לצמצם את נזקי ההצפה הצפויים במורד נחל סומך, בעיקר בקריית אתא. על פי מודל זה:

• רשות הניקוז הגיעה להסדר פיצוי ייחודי עם החקלאים בשל הפגיעה הצפויה ביבול החקלאי בעקבות הצפת השדות החקלאיים.
• ההסכם כפוף לפיצויים שיוגדרו בדו"ח שמאי.
• ההסכם מוסדר גם בתוכנית מפעל הניקוז (2022).

ממקרה זה ניתן ללמוד על האפשרות לרתום את השטחים החקלאיים כרצועת הגנה למרחב הבנוי, תוך הסכמה מראש על מתווה מוסכם לפיצוי הוגן.

מקרה בוחן 2: נחל גבעתי

הצפות במושב אמונים וגבעתי (שנת 2020) הובילו לפיתוח פתרון מקיף שהוצע על ידי חברת DHV:

• פני השדות: שינויים בפני השדות במעלה היישוב כך שיאגמו נגר במהלך אירועי קיצון אך ניתן יהיה להמשיך לעבד אותם.
• כושר הולכה: שיפור כושר ההולכה ויכולת התיעול של אגן גבעתי בחלקו הבנוי.
• הוצאת פלישות קרקע והסדרת חתך הנחל באזורים בהם נחסם.

גישה זו משלבת פתרונות הנדסיים עם שימוש בשטחים חקלאיים כאזורי אגירה והשהייה, תוך שמירה על יכולת העיבוד החקלאי.

מקרה בוחן 3: נחל שפירים

בעקבות הצפות במושב אחיעזר (שנת 2018), מתוכנן פתרון של סוללות הגנה ותיעול עמוק מסביב לאזור הבנוי. עם זאת, הפתרון בעקבות שינויים בפשט ההצפה יצר בעיה חדשה בכפר חב"ד הנמצא בגדה הנגדית. מקרה זה ממחיש כי יש צורך בראייה כוללנית משטח האגן המתנקז ועד מוצאו, וכי פתרונות נקודתיים עלולים 'להעביר' את הבעיה למקום אחר.

המלצות מקצועיות ושלבי פעולה מומלצים

על בסיס הניסיון המצטבר והלקחים ממקרי הבוחן, מוצעות ההמלצות הבאות לניהול נגר וניקוז במרחב הכפרי:

המדיניות המוצעת:

1. בנייה מחוץ לרצועות הנחלים ותכנון מתחשב בפשטי הצפה. במסגרת המלצה זו  יש להימנע מבנייה באזורים המועדים להצפות ולהגדיר רצועות נחל רחבות דיין אשר תאפשרנה  זרימה בטוחה של מים בעת שיטפונות.
2. הכלת הנגר במרחב הפתוח טרם הגעתו אל השטח הבנוי. בדרך זו ניתן יהיה ליצור אזורי השהייה ואגירה בשטחים הפתוחים.
3. שיפור תשתיות ההולכה במרחב הבנוי. כולל  שדרוג מערכות הניקוז ביישובים כך שיתאימו לעוצמות הגשם הצפויות בעתיד.
4. בחינה מערכתית.  אופציה לניהול נגר בשטחים פתוחים מחד, ומאידך פתיחת צווארי בקבוק הידראוליים, כך שהבעיה לא תשורשר למורדות.

ומה עושים מחר בבוקר? שלבי פעולה מומלצים

1. שיתוף פעולה עם רשויות ניקוז ונחלים:  יצירת מנגנונים לשיתוף פעולה ותיאום בין כל הגורמים המעורבים ובכלל זה:
   – שיתוף הנתונים שנאספו במסגרת תכניות אסטרטגיות לניהול סיכוני שיטפונות, רצוי באמצעות הקמת מערכת לשיתוף מידע וניתוחים בין הרשויות השונות.
   – קידום מפעלי ניקוז להגנה על מרחב הפיתוח במסגרת תכניות אזוריות לניהול הנגר והניקוז.
2. מיפוי תשתיות ניקוז במרחב: יצירת מאגר מידע מקיף של תשתיות הניקוז הקיימות.
3. מיפוי בעיות הצפה במצב קיים במרחב: זיהוי אזורים בעייתיים ונקודות תורפה במערכת הניקוז הקיימת.
4. צפי תכנוני ברמת האגן, והמשמעויות למערכות הניקוז: ניתוח השפעות תוכניות פיתוח ובינוי עתידיות על מערכת הניקוז.

בדוח ביקורת משנת 2021 מציין מבקר המדינה כי "שנים התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שיטפונות מתבצעת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה ואינה נסמכת על ראייה אגנית משלבת ועל ניתוח כלל-ארצי. כמו כן עלה כי אין רגולטור אחד העוסק בתחום הנגר, וכי הנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל וניכר הצורך בבחינת הקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות" (החטיבה לביקורת משרדי ממשלה, הגנה מפני נזקי שיטפונות, התשפ"א 2021). לאור העולה ממסמך זה, בדגש על ההחמרה הצפויה במקרי הקיצון ב 30-100 השנים הקרובות, ותוצאות הנזקים על פי מקרי הבוחן, על המגזר הכפרי – בו נמצאים מרבית השטחים הפתוחים והחקלאיים בישראל – לפעול כבר היום כדי לנהל את סיכוני השיטפונות, להיות ערוכים ככל הניתן בתחומי המרחב ולצמצם נזקים. הזמן אינו פועל לטובת השטחים הפתוחים ולפיכך את ההערכות המוצעת – כולל מיפוי תשתיות ואזורי הצפה, מיפוי שטחים מבונים ותכסיות, שיתוף פעולה מקצועי מול רשויות הניקוז והתכנון והיבטים מקצועיים נוספים – ניתן ומומלץ לקדם בסיוע גורמי מקצוע מנוסים.

*מתוך 'המדינה ששילמה יותר מחצי מהתקציב של ישראל על נזקי אקלים', ישראל היום, 29.12.2024